חידושי רמב"ן על שבת צ״ז ב

מהדורה: חדושי הרמב״ן, ירושלים תרפ״ט

« חידושי רמב"ן על שבת צ״ז ע״א חידושי רמב"ן על שבת צ״ט ע״א »

1 שבת פתח ↗

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מְחַיֵּיב הָיָה רַבִּי יְהוּדָה שְׁתַּיִם — אַחַת מִשּׁוּם הוֹצָאָה וְאַחַת מִשּׁוּם הַעֲבָרָה. דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ חֲדָא הוּא דִּמְחַיֵּיב, מִכְּלָל דְּרַבָּנַן פָּטְרִי לִגְמָרֵי? הָא אַפֵּיק לַהּ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים. מִמַּאי? דִּילְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ רַבִּי יְהוּדָה חֲדָא הוּא דִּמְחַיֵּיב, וְרַבָּנַן פָּטְרִי לִגְמָרֵי, וְהֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? כְּגוֹן דְּאָמַר עַד דְּנָפְקָא לֵיהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים תְּנוּח.

1 כגון דאמר עד דנפקא לי' לרה"ר תנוח. פי' לא שאמר תנוח סתם דא"כ תנוח ותעמוד משמע והרי לא נחה אע"פ שלענין שבת הויא כמונחת אלא ה"ק רוצה אני שתהי' כמונחת לענין שבת עם יציאתה שלא אתחייב בהוצאתה אלא בהנחת יציאתה ברה"ר ומ"ה מחייב לר"י כיון דקלוטה כמי שהונחה:

« חידושי רמב"ן על שבת צ״ז ע״א חידושי רמב"ן על שבת צ״ט ע״א »